יום ראשון, 24 ביוני 2018

המשך לעבודה מס' 1- רב תרבותיות וייצוגים

בס"ד

רב תרבותיות וייצוגים

תמונה קשורההגדרה- רב תרבותיות: זהו מושג המבטא דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות, והוא יוצר מכנה משותף בין אנשים מתרבויות שונות. הרב תרבותיות מדגישה את השונות בין כל אחד ואף מחזקת אותו.

ייצוגים: הייצוג הוא דימוי המבקש לשקף או לשחזר בטקסט דבר מה מן העולם האמיתי. הייצוג הוא תמיד תוצר של יוצרי הטקסט ותיווך של המדיום שבו הוא מועבר ולכן, הייצוג לעולם יהיה פשטני ומוגבל לעומת המציאות. על מנת לשקף את המציאות משתמשת התקשורת בסמלים שיוצרי הטקסט והמפיקים בוחרים באילו סמלים להשתמש ואיך.

המגזר שבחרנו הוא החברה החרדית. הייצוג של החברה החרדית בתקשורת הוא שלילי מאוד, ואנו רואות זאת בכמה אופנים:
תוצאת תמונה עבור חרדים הפגנות
א. אצל החרדים יש הכללה קיצונית מאוד. ברגע שאחד מהם עושה מעשה שמגיע לכותרות התקשורת, כל החרדים מותקפים בצורה אוטומטית, ללא יוצא מן הכלל. אם למשל, חרדי גנב משהו, אז הכותרת תהיה "חרדי גנב..", לעומת מעשה גניבה של חילוני, שלא יצויין שהוא חילוני.



ב.  התקשורת גורמת לכך שכל מעשה שלילי שחרדי יעשה, הוא ישר יוצג בתור משהו נוראי ומזעזע, אפילו שאם חילוני היה עושה אותו, אף אחד לא היה יודע על אותו מעשה. בעצם, התקשורת מחמירה בהתייחסותה והתנהגותה למגזר החרדי, ומקצינה מאוד כל מעשה של אותו אדם בודד מהמגזר החרדי.

תוצאת תמונה עבור חרדים מצחיקים
חיקוי חרדי על ידי השחקן יובל סמו

ג.
ברוב הפרסומות והסדרות החרדים משחקים בפרסומת משהו מצחיק, שיורדים עליו ושמעלה בנו, הקהל גיחוך ולא הערכה כלפיהם. לדוגמה, בסדרה ארץ נהדרת החרדים הוצגו לא פעם בתור בדיחה, שמתנהגים בצורה גסה שמעוררת גועל.


לפי דעתנו לא חל שיפור בדרך שהמגזר החרדי הוצג בעבר לעומת ייצוגו בימינו, ואפילו אפשר להגיד שההצגה שלהם בתקשורת אף הורעה.
תוצאת תמונה עבור חרדים אלימותאנו רואים זאת בהתייחסות היומיומית של התקשורת אליהם, ובצורה רעה- תמיד הכתבות על החרדים יהיו שליליות וגם אם דעת התקשורת לא מוצגת באופן גלוי, הרמזים שמוצפנים בכתבה עושים את שלהם, וגורמים לחרדים לצאת בצורה שלילית.

יום רביעי, 13 ביוני 2018

עבודה מספר 5- שאלת בגרות

שאלת בגרות- עבודה בתקשורת:

נושא: ריאליטי:

                Https://www.youtube.com/watch?v=iFpxrz6mSgw

א. כתבי שני מאפייני ריאליטי, הסבירי והדגימי כיצד אחד מהם בא לידי ביטוי בסרטון הנ"ל.

ב. ישנם שלושה סוגיי תכניות ריאליטי. הסבירי לאיזה סוג תכנית מציאות התמונה הנ"ל משתייכת.                            (תמונה של הסדרה המתמחים)

ג. הסבירי מהו פוליסמיות, כיצד זה מתקשר לתיאוריה של פיסק והדגימי זאת על אחת מתכניות הריאליטי שאת מכירה.


ד. מהם המניעים של קהל הצופים בתוכניות אלה? הביאי לפחות שני צרכים.


ה.  (תמונות של האח הגדול)
     (1)האם תיאוריית הבניית המציאות באה לידי ביטוי בתכנית הנ"ל? נמקי, הדגימי והסבירי.
     (2) קשרי את תכנית הריאליטי האח הגדול למושג רב- תרבותיות. הדגימי.



יום ראשון, 10 ביוני 2018

עבודה מספר 4- קליפים מוסיקליים

קליפ מוסיקלי- זהב / סטטיק ובן אל :



תוצאת תמונה עבור קליפ זהב
1. ההיבט החזותי: הקליפ צולם בסטודיו עם תפאורה שנבנתה במיוחד עבור הקליפ. סוג התפאורה הוא סגנון שנות ה-60, מיקום תפאורת הקליפ הוא מרכז העיר, רחוב עם הרבה חנויות, בתי קפה ,מספרות וכיכר העיר. אנו רואים שהקליפ מתרחש באור יום, אך לקראת סוף הקליפ אפשר לראות שהתאורה מחשיכה ויורד הערב. בקליפ אין אפקטים מיוחדים, הוא מתבסס על המציאות. הדמויות והרקדנים המשתתפים בקליפ לובשים בגדים שמאפיינים את סגנון הלבוש שהיה בעבר- הבנים לובשים לבוש ג'ינס, והבנות שמלות וחצאיות ארוכות בצבעים שונים, איפור עדין, תסרוקות שמזוהות עם שנות העבר- סרטים לשיער, הגבהה בשיער, צמות וכו. הצבעים בקליפ הם צבעים פסטלים, המשרים רוגע לצופים ויוצרים אווירה כיפית וקלילה.  אין יותר מידי עריכות בקליפ מכיוון שיוצרי הקליפ מנסים לשחזר את העבר.
ההיבט הקולי: הסגנון המוזיקלי של הקליפ הוא פופ ואכן קיים קשר בין סגנון הפופ לצד החזותי של הקליפ. זה מתבטא בכך ששומעים לאורך הקליפ בעיקר מחיאות כפיים בעלות קצב אחיד, המלוות בכלי נגינה כמו חצוצרה, תופים, תוף מרים וגיטרות. המנגינה היא קצבית אך בסגנון ההיפ הופ. זאת מנגינה שמאפיינת את התקופה הזאת. פס הקול והתמונות הנעות מחזקים ומשלימים זה את זה. המסר הלשוני הוא דיבור אל בחורה, ניסיון של שני בחורים לכבוש את ליבה של אותה בחורה. במשך הקליפ שתיים מהדמויות המרכזיות מנסות להרשים ולשיר אל הבחורה. זהו שיר המתבסס על אהבה. שני הבחורים מחמיאים ומציעים לה הצעות מפתות, היא עוברת בין שניהם וכל פעם נמצאת בדילמה במי מהם לבחור.
ההיבט המילולי: בשיר ישנו מסר חברתי המעביר מסר שלילי והוא שדווקא הבחורה הכי יפה, המוצלחת והמתוקה נמצאת במרכז העניינים ועליה הבנים רבים. הקליפ רלוונטי לנוער בצורה שלילית בכך שכיום הבחורה משקיעה ושמה דגש על החיצוניות והיופי מכיוון שזה מה שהחברה דורשת כיום- הבחורה היפה היא המקובלת והמוצלחת, ועליה הבנים רבים. תוכן השיר הוא רדוד והוא לא מעביר מסרים מסויימים כי בסופו של הדבר כל הקליפ ומילותיו סובבים סביב אהבה שטחית אל בחורה, ואין במילות השיר שום עומק.


תמונה קשורה2. המגדר הוא תוצאה של הבנייה חברתית מפני שהבנייה חברתית זהו תהליך שבו המציאות מעוצבת ומתגבשת על ידי אינטרקציה של חברים מתרבות או בחברה מסויימת. מה שנתפס כהמציאות החזקה והמוצקה הוא תוצאה של דפוסי התנהגות ואינטרקציות חברתיות. מגדר זהו החלוקה בין גברים לנשים על פי מאפיינים חברתיים ותרבותיים בלבד ללא קשר למאפיינים ביולוגיים ופיזיולוגיים בסיסיים. לכן, המגדר הוא תוצאה של הבנייה חברתית. החברה והתרבות עיצבו את תפקידם, מעמדם והאינטרקציה בין האישה לגבר.
בקליפ אנו רואים באופן ברור ומוחלט שמגדר הגבר ותפקידו הוא להשיג את ליבה של הבחורה, לפרגן לה ואף לריב עם גבר נוסף על הבחורה. ואילו המגדר של האישה זה בסך הכל להיראות טוב ומושכת בעיני הגברים, למשוך את תשומת ליבם, לשחק בהם ובידיה נתונה הבחירה. אנו רואים את החלוקה של המגדרים באופן מובהק, ולא יכול להיות שנראה את תפקידי המגדרים בצורה הפוכה מכיוון שזה נוגד את הנורמות שעיצבה לנו את החברה.

3. הסטריאוטיפיים הנשיים והגבריים שזיהינו בקליפ הם:
תמונה קשורה
בקבוצת הנשים- האישה נראית בקליפ מנקודות מבטם המיניים של שני הגברים, ולא כדמות עצמאית בעלת קול, מבט ורצונות משלה. הדמות הנשית כביכול כפופה ונשלטת על ידי הגבר. אין לאישה דעה- היא עוברת בין גבר לגבר ולא מביעה עמדות חזקות לפי נקודת מבטה. הבחורה בקליפ יפה, צעירה, מושכת, וזה בעצם הסטריאוטיפ שנשלט ונכתב כיום על ידי החברה בקשר לאישה בתכניים כמו קליפים ובכללי.
בקבוצת הגברים- תפקיד הגבר הוא לרדוף אחרי האישה, לעשות את הצעד הראשוני במערכת היחסים ביניהם, לנסות למצוא חן בעיניה ולכבוש אותה, גם על ידי הצעות להביא לה כל מיני דברים אם תלך איתו.

יום חמישי, 1 בפברואר 2018

עבודה מספר 3- צילום עיתונאי



בס"ד

צילום עיתונאי


תמונה קשורה1.) א. תמונה זו שייכת לז'אנר צילום תיעודי מכיוון שאנו רואים את את משפחת מאיר בלוויה של אמם- דפנה מאיר. הצילום לא תוכנן מראש ולא התכוננו אליו. הצלם מתייחס למציאות, ומטרת הצילום היא לתעד סיטואציה שארעה למשפחה באופן טבעי. בתמונה אין מלל, ובכל זאת היא מעבירה לנו מסר ומעוררת בנו רגשות עזים של כאב ועצב. תמונה זו הפכה לחלק מההיסטוריה שלנו, ואף זכתה מקום ראשון בתחרות עדות מקומית לשנת 2016. 

ב. הקומפוזיציה בתמונה היא שהאבא במרכז התמונה, כל ילדיו מתקבצים מסביבו ומנסים לקבל ממנו תשובות. העצים ברקע מעידים שהתמונה צולמה בחוץ. מבחינה אסתטית אנו רואים שהם לבושים במעילים, מה שמעיד על יום קר וחורפי.

ג. כתבנו את הדנוטציה בסעיף למעלה, בקומפוזיציה.
ב. הדילמה העומדת בפני הצלם היא האם לעזור לכבאים לנסות לכבות את השריפה ההולכת וגוברת או מנגד, לעמוד ולצלם את המתרחש ללא מתן עזרה ובכך להצליח בתור צלם.


הקונוטציה שאנו מסיקים מהתמונה אלו רגשות של כאב, עצבות, רחמים, בלבול וחוסר עיכול של המצב.

2)א. צילום הלם- צילום הלם זהו צילום היכול להפתיע ולזעזע את המתבונן בו. ההלם נובע ממראה מזעזע או ממשהו שמזעזע אותנו ופוגע בעולמינו. התמונה עם המראות הקשים משאירה אותנו בהלם וחסרי מילים. 
תוצאת תמונה עבור מחנות השמדה אושוויץ בירקנאואנו בחרנו תמונה מתקופת מלחמת העולם השנייה בעת כיבוש הנאצי- השואה. התמונה מתארת את המציאות בהם היו היהודים במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו- בית חרושת לגופות. התמונה מציגה נשים הנמצאות בקור שאינו ניתן לתיאור. הקור השורר, גובר על הבגדים הדקים הזרוקים עליהן. הצפיפות היא קשה, אין להן פרטיות, במקום בו אמור להיות אדם אחד דחסו מספר גבוה של נשים. מבטיהן מעורר הרחמים מציף אותנו בדמעות ומעורר בנו רגשות של עצב וחוסר אונים כלפיהן.

תוצאת תמונה עבור שריפת הכרמל מעריבב. בתמונה אנו רואות את הניסיון לכבות את השריפה שפרצה בהר הכרמל, ואת הכבאים שמולנו מנסים לכבותה. לדעתנו, הצלם היה צריך לפעול ולעזור לכבאים בכיבוי השריפה שהגיעה לממדים עצומים מפני שמבחינה אתית, על הצלם לחשוב על טובת הכלל ולא על טובתו האישית שהיא לצלם תמונות שיצברו רייטינג ופרסום גדול.

עבודה מס' 2- קולנוע תיעודי

בס"ד


                            קולנוע תיעודי:


1.                                        ~סרטון~

סרטון זה שייך לתת ז'אנר התיעודי אישי מכיוון שאנו דיברנו בסרטון מנקודת מבטנו האישית על הסיטואציה הנוכחית והלחוצה. במשך הסרטון ניסינו להעביר לצופים את תחושותינו והרגשותינו לפני המבחן בלשון, וכמו שאפשר לראות, אנו לחוצות ומתוחות לקראת המבחן הנ"ל. תוכן הסרטון הוא ההגדרה לסרט תיעודי אישי בו היוצר מספר על מציאות ואירועים בחייו מנקודת המבט האישית שלו, והוא נעזר בטכנולוגיה של הטלפונים החכמים.


2.א. הסרט " באולינג לקולומביין" שייך לתת ז'אנר דוקו אקטיביזם שמאפייניו הם:
1. הז'אנר מבקש להתערב במציאות החברתית והפוליטית.
2. הדוקו אקטיביזם מנסה לחולל שינוי.
3. מטרת הז'אנר היא להניע תהליכים במציאותינו החברתית והפוליטית.
4. מהווה דרך אחרת לתוצרי התקשורת הממוסדת, המערערת על האמת המונפקת בידי המדיה ועוסקת בנושאים שנדחקו לקרן הזווית.
אנו רואים שהסרט שייך לז'אנר הזה מכיוון שהוא מנסה להתערב במציאות היום יומית, ולחולל שינוי בקשר למכירה החופשית של כלי נשק בארה"ב על ידי צילום הסרט ופרסומו.

ב. המסקנות שנובעות מהסרט הן שהתקשורת האמריקאית גורמת למציאות האלימה בארה"ב- התקשורת בארה"ב משדרת בטלוויזיה תוכן מאוד אלים כמו שהם למשל מראים שהשחורים הם אלימים ותוקפניים, כתוצאה מכך ההתנהגות במציאות וברחוב היא שכולם מתנהגים בצורה אלימה וזה דבר ידוע שארה"ב היא מדינה עם אחוזי רצח גבוהים מאוד. מכיוון שהאלימות הזאת קיימת בארה"ב, האזרחים מרגישים צורך להתגונן ולהגן על עצמם, ולכן קיים ביקוש רב לנשק בארה"ב. בעצם אנו רואים שהתקשורת היא הגורמת לפשע, האלימות והרצח שיש מכיוון שלדוגמה, אצלנו בישראל התקשורת לא מראה ומעודדת אלימות ופשע, ולכן אין אצלנו אלימות פיזית ברמה גבוהה כמו בארה"ב ואף יש הגבלה על מכירת הנשק אפילו לאנשים בעלי רישיון לנשק.
לדעתנו ניתן ליישם מסקנות אלו בכך שהתקשורת האמריקאית תציג ותפרסם פחות אלימות ומקרי רצח ואף תגביל את התוכן שאפשר להראות לאזרחים, המציאות תהיה פחות אלימה וכתוצאה מכך התושבים לא ירגישו פחד ואת הצורך להגן על עצמם. כך, השכיחות של קניית הנשק והכדורים תהיה נמוכה יותר ותעזור להנמיך את מקרי האלימות והרצח.

יום רביעי, 18 באוקטובר 2017

עבודה מספר 1- הריאילטי

בס"ד

המירוץ למיליון

תוצאת תמונה עבור המירוץ למיליון לוגו ארוך



1. קהל פעיל- אקטיבי: זהו קהל בעל יכולת להגיב, להיות פעיל ולהביע את דעותיו במגוון אפשרויות. לקהל הפעיל יש השפעה עצומה על המתרחש בתכנית. הוא יכול להצביע ולהשפיע דרך אתרים נלווים רשמיים, אפליקציות שונות, הצבעות, פייסבוק, בלוגים, טוקבקים ועוד.

תוצאת תמונה עבור המירוץ למיליון עצורהקהל בתכנית "המירוץ למיליון" אינו פעיל. התכנית מצולמת עוד לפני שידורה בטלוויזיה ולכן אין זכות השפעה. זאת ועוד, אנו רואים שמה שקובע את המתרחש בתכניית הוא היכולות הפיזיות של המתמודדים במשימות ובאתגרים. 
בנוסף, למתמודדים ישנה השפעה נוספת והיא לוח ההצבעות/עצור. שם המתמודדים מצביעים לזוג שהם רוצים לעצור ולעכב. הזוג בעל מירב הקולות, נעצר כ15 דק' לפני נקודת הסיום הקרובה, מה שעלול לגרום לזוגות אחרים לעקוף אותם בסדר ההגעה, ולשלחם הביתה. 

תכנית זו בעלת קונספט שונה מתכניות ריאליטי אחרות מהסיבות שהזכרנו לעיל.

2. פוליסמיות- טקסט רב גווני, פונה לכולם, מכיל הרבה סתירות בלתי פתורות, פופולרי ואהוב על קהל נרחב באוכלוסיה.

אנו רואים שבתכנית "המירוץ למיליון" קיימת פוליסמיות.
מפיקי התכנית מביאים מתמודדים מגוונים מכל סוגי האוכלוסייה על מנת שכל אחד בציבור הרחב יוכל להתחבר לזוגות המתאימים לאופיו, וכך הם מצליחים לגעת בכל סוגי קהל היעד. 
דוגמאות לסוגי המתמודדים שהשתתפו בתכנית:
צעירות יפות- אן וירדן
הומואים- טום ואוריאל
דתיים- עקיבא ואנאל
רוסים- אלכס ווובה
מזרחיים- יוסי ואודי
אמהות צעירות- מור ומור
מחוננים- נמרוד ויונתן

3. א. אנשים מציגים את עצמם ולא מגולמים על ידי שחקנים- המשתתפים אלו אנשים מן השורה, שאינם שחקנים מקצועיים או דמויות שהיו ידועות לפני התכנית ואנו מגלים ומכירים אותם במהלך התכנית.
ב"מירוץ למיליון" מביאים מתמודדים שכלל לא מכירים, והציבור מגלה אותם רק במהלך התכנית, ופעמים רבות  הזוגות הופכים להיות מוכרים ומפורסמים אחרי שידורי התכנית.

ב. הדיאלוגים וחלק מהאירועים הנתפסים בעין המצלמה אינם מתוסרטים- אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות. יחד עם זאת התכנית מתנהלת על ידי חוקים של צוות ההפקה.
ב"מירוץ למיליון" למתמודדים אין טקסט להקריא, אין טקסט קבוע. ההפקה מביאה למתמודדים משימות (חוקי  ההפקה), וכל זוג מתמודדים מגיב בצורה שונה ומעניינת למשימה. 
לדוגמא: 


                                       https://www.youtube.com/watch?v=iFpxrz6mSgw

ג. המטרה העיקרית היא: לבדר את הצופים- התכנית לא מעוניינת לחנך, להעביר ערכים או אידיאולוגיה כלשהי, מטרתה העיקרית היא בידור, הנאה והתעניינות.
בתכניתנו אנו רואים שחוקי התכנית מאפשרים התנהגות בוטה, כאשר המפיקים בונים את המשימות הם אינם מעוניינם להעביר ערך או משמעות חינוכית, אלא לעניין את הצופים, לבדר אותם ולספק הנאה.

ד. האירועים בתכנית מוצגים בהקשר עלילתי- בתכנית מוכנסים קטעים שנועדו לבנות עלילה ולעורר עניין בקרב הצופים.
ב"מירוץ למיליון" אנו רואים שמפיקי התכנית מנסים לפתח עלילה מעניינת ככל האפשר, כמו משימות דו קרב בהם שני זוגות מתחרות אחת בשניה ובכך מעורר ריבים, מתחים ועימותים המוסיפים עלילה ואקשן לתכנית.
לדוגמא:


https://www.youtube.com/watch?v=vj9rgZnKRMc

בס"ד רב תרבותיות וייצוגים הגדרה- רב תרבותיות: זהו מושג המבטא דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות, והוא יוצר מכנה משותף בין אנש...